טיפול קוגניטיבי התנהגותי

"אחרי המעשים ילכו הלבבות": מה זה CBT? ולמי זה יכול לעזור?

טוב, אז בעצם מה זה CBT? 

בדרך כלל מתקשרים אלי אנשים שמחפשים מטפל CBT  בירושלים, או מטפל CBT באינטרנט אונליין. לעיתים קרובות פונים אלי אנשים ואומרים לי שהמליצו להם להגיע לפסיכולוגCBT  או מטפל CBT מומלץ, אבל באמת אין להם כל כך מושג מה זה אומר. אנסה כאן לעשות מעט סדר, ולהסביר מה זה CBT ולמי הוא יכול לעזור (ולמי לא). זה עשוי להיות טיפה מסובך, אשתדל להסביר את יסודות הסי בי טי בדרך פשוטה כמה שאפשר. נפגש בסוף המאמר ותעדכנו אותי אם הצלחתי! 😉
 

טיפול בCBT: מהו טיפול קוגניטיבי התנהגותי במבוגרים

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT - Cognitive behavioral therapy) הוא אחת הגישות המובילות היום והמוכחות אמפירית (מחקרית) ביותר כיעילות לטיפול.
 
קיימים היום אלפי מחקרים שמוכיחים את יעילותה של גישה זו. עם השנים והמחקרים, הטיפולים משתכללים ונעשים יעילים ומגוונים יותר ויותר.

שורשי הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי במבוגרים

הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי במבוגרים התחיל להתפתח בשנות ה60. לעומת הטיפול הפסיכואנליטי הקלאסי, שהיה מקובל בעבר, ועסק בתהליכי עומק בתת מודע, ה-CBT מתמקד בעיקר בשינוי מחשבות, אמונות, רגשות, והתנהגויות. 


הבסיס של טיפול CBT הוא  ההבנה שמחשבות, רגשות והתנהגויות נוצרות, ומתקבעות בהמשך, באמצעות תהליכים מחשבתיים שקורים בראש שלנו, ובאמצעות ההתנהגויות שלנו. 
 

התהליכים שמשפיעים על המחשבות שלנו, הם תהליכים שקשורים לדברים אליהם אנחנו נוטים להיות קשובים יותר, לדרך בה אנחנו מפרשים דברים, ולדברים שאנחנו נוטים לזכור יותר. 


התהליכים ההתנהגותיים יהיו למשל: תהליכים של דברים שאנחנו נמנעים מלעשות אותם, או חיזוקים והתניות, כפי שנסביר בהמשך. 


כלומר התנהגויות, מחשבות ורגשות נטבעים בנו באמצעות הדרך בה אנחנו מפרשים מצבים שונים, או באמצעות התנהגויות כמו למשל הימנעות ממצבים קשים.

אכן, התיאוריות הקוגניטיביות התנהגותיות מתמקדות פחות בגורמים ובשורש הבעיה, אלא יותר ביצירה של שינוי. יותר נכון להגיד שפסיכולוג CBT "טהור", יראה את מקור הבעיה בגורמים קוגנטיבים התנהגותיים, והוא יתמקד בשינוי המחשבות וההתנהגות בהווה. 

אז מאיפה הכל התחיל? מי יצר את הCBT?

חוקרי הCBT ומייסדי השיטה הראשונים היו כמובן פבלוב, תורנדייק וסקינר. 


בטח שמעתם על פבלוב, הוא ידוע בעיקר בזכות המחקרים שלו, שהיו חדשניים בתקופתו, על התניות. 


דוגמא להתניה: כלב שישמיעו לו צלצול בכל פעם לפני שמאכילים אותו, צליל הפעמון ייצור התניה, ויפעיל אוטומטית ריור אצל הכלב, גם אם לא יתנו לו אוכל. (צלצול >>> ריור)


החשיבות של המחקרים היתה ההבנה שגם אצל בני אדם מתקיימים תהליכים של התניה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


סקינר פיתח את תחום ניתוח ההתנהגות, ודיבר על חיזוקים חיובייים ושליליים.


חיזוק חיובי – מדבר על מצב בו נתינה של גירוי נעים לאחר התנהגות (כמו לתת צ'ופר לדולפין שביצע קפיצה מסויימת) יגדיל את תדירותה של ההתנהגות. בחיזוק שלילי, הפסקת גירוי לא נעים אחרי התנהגות, תגדיל את ההתנהגות הזאת. חיזוק שלילי - יכול לחזק המנעות של אנשים ממצבים מלחיצים לסוגיהם.


הגישות הראשונות של טיפולי ה- CBT דיברו על כך ששינוי בפירושים של מצבים שונים ישנו את התוצאה. הגורמים למחלה בCBT הם בין השאר - חסכים ורגישויות של האדם עצמו כמו עיסוק מוגבר במחשבות, או פרשנות שגויה של תחושה בגוף למשל.


לדוגמא במצב של דיכאון, כאשר אנו רואים אירועים שליליים שקורים לנו, אנחנו מפרשים אותם כאישיים – ואנו נכנסים לדיכאון. 


המודלים של טיפול בCBT הולכים ומשתכללים, ויתרונן בכך שקל יותר לחקור אותן, ויש מחקרים רבים שמעידים על יעילותן בתחומים מסויימים.

7  כלים מרכזיים שמייחדים את שיטת הטיפול ב- CBT מגישות אחרות:

 

אפרט כאן בקצרה 7 מהכלים המרכזיים שמאפיינים טיפול קוגניטיבי התנהגותי במבוגרים, ובכך

מייחדים אותו מכל טיפול אחר.

1.    הדרכה פסיכו-חינוכית - "קודם כל תסבירו לי מה הולך פה"

לעומת גישות טיפול אחרות, בטיפול הקוגניטיבי התנהגותי במבוגרים חשוב לנו שהמטופל יבין איך שיטת CBT מסבירה את הבעיה שלו ואת הטיפול בה. כאשר האדם מבין את הגישה, הוא קודם כל מבין יותר את עצמו, ואת מה שעובר עליו, וכך גם יכול להתגייס יותר לטיפול. לפעמים עצם הבנה של האדם מה עובר עליו מביאה להקלה משמעותית.

2.    מעקב ובקרה עצמית - "השב"כ בשירות הטיפולי"

בטיפולים קוגניטיביים התנהגותיים - המטופל מתבקש לתעד ולעקוב אחר התנהגויות, רגשות, ומחשבות. התיעוד מסייע למטפל ולמטופל להבין באופן מדויק וברור יותר, מה בדיוק עובר עליו, להתאים גישת טיפול מתאימה, ולעקוב אחר ההתקדמות. לפעמים עצם התיעוד, שם את הדברים על השולחן,  ו- "מפיל אסימונים" למטופל, ומשקף לו את הקושי שלו, וכך מהווה שלב חשוב בטיפול.

3.    הבניה קוגניטיבית - לעצב את התודעה שלנו מחדש

טיפול בCBT מתמקד בבחינה משותפת מחשבות. הבניה קוגניטיבית היא למעשה הערכה מחדש של המחשבות שלנו בעקבות אירוע מסוים, ואת השינוי הרגשי בעקבות כך. 

למשל מטופל שמגיע לבחינה מלא בחרדה, ואומר לעצמו "אני תמיד נכשל במבחן", נדרש בטיפול לבחון את מחשבותיו. בתוך התהליך הוא ייזכר בכך שבעצם פעמים רבות הוא הצליח במבחנים. 

במסגרת הטיפול הקוגניטיבי הוא יתבקש להחליף את המחשבה השלילית במחשבה מאוזנת יותר כמו למשל "יכול להיות שאכשל במבחן, אבל גם יכול מאוד להיות שאצליח". ניסוח מחודש זה, יסייע לו להבין ולהפנים, שכתוצאה מניסיון חייו, הוא יכול להסיק שהסבירות לכישלון במבחן היא נמוכה. בדרך כלל נראה כי החלפה של מחשבה אוטומטית במחשבה מסתגלת יותר - תוביל מיד לירידה ברמת החרדה. 

4.    הפעלה התנהגותית וביצוע מטלות בבית - "יאללה לעבודה"!

הטיפול ההתנהגותי מדבר בעיקר על שינוי התנהגות. לכן לפעמים נרצה לתעד ולעקוב אחר סדר היום של המטופל, לתעד את הפעילויות המוצלחות יותר ופחות. במקרה הקלאסי של דיכאון, (קרא עוד על טיפול קוגניטיבי בדיכאון) האדם בדרך כלל נמצא חלק גדול מהיום במיטה או בטלוויזיה, ואנו נשאף לסייע לו להתגייס לפעילויות שמחזקות חוויה של שליטה והנאה בחייו, מתוך ההבנה ששינוי ההתנהגות משפיע על הרגשות והמחשבות. זאת כפי שכבר אמרו רבותינו רס"ג, רבנו בחיי, והחינוך "אחרי המעשים – יימשכו הלבבות".

5.    חשיפה במציאות – "להסתכל לאוייב בעיניים"!

האויב שלנו כאן יהיה בדרך כלל הפחד, החרדה, הטראומה וכו'. כאשר אדם נחשף למקום מפחיד, לגירוי מלחיץ, לזיכרון קשה – מתרחשת אט אט התרגלות של התודעה, ועם כל חשיפה רמת החרדה תרד בהדרגה. עם כל חשיפה אנו לומדים מידע חדש שמאתגר את התפיסה והמחשבה הקודמת שהיתה לנו על העולם והמצב. 

על פי הגישה הקוגנטיבית התנהגותית – אנו יוצרים מקשרים ומחברים בין גירויים שונים (כמו חיבור בין כלב לבין פחד). בעבר אם היית מגיע למטפל ואומר לו שאתה מפחד מכלבים - הוא היה שואל אותך לגבי חוויות ילדות ובוחן על ידי חלומות מה עולה בתת המודע שלך. 

לכן, על פי הגישה הקוגניטיבית התנהגותית, במקרה של פחד מכלבים -  הגישה היעילה לטיפול תהיה חשיפה הדרגתית לכלבים. בשלב ראשון בדמיון ובהמשך במציאות. עם החשיפה המבוקרת - האדם יתרגל לגירויים שנתפסים אצלו כמפחידים - ואט אט יצור במוחו התניה חדשה.

6.    חשיפה בדימיון - "הנשק הסודי של הסיביטיסט!"

 לעיתים נבחר בחשיפה לגורם המפחיד והמלחיץ בדמיון. החשיפה בדמיון עשויה להיות שלב ראשון לפני חשיפה במציאות, כאשר קשה לבצע את החשיפה. החשיפה בדמיון עשויה להוות טיפול בפני עצמו, למשל במקרים של טראומה, בהם החשיפה החוזרת על סיפור הטראומה, מסייעת להבנות ולעבד אותו מחדש. בכל פעם שנזכרים בו ומספרים אותו שוב, הסיפור משתנה קצת, ורמת החרדה יורדת. 

בטיפולים קוגניטיבים התנהגותיים מסויימים משתמשים בהקלטות בהן המטופל מקליט את עצמו, מספר אירוע שמפחיד אותו, ומקשיב להקלטה שוב ושוב עד שרמת החרדה יורדת.

7.    מניעת הישנות – "אבל אני לא רוצה להדרדר שוב"...

בסופם של טיפולים נדון עם המטופל נסכם את מה שלמדנו, ונצייד את המטופל בארגז כלים שיכול לקצת איתו נלאה. נדבר על רגרסיה וירידה במצב שעשויה להתרחש בהמשך, ונחשוב ונתכנן מראש כיצד ניערך ונתמודד עם מצבים אלו.

חסרונותיהם של טיפולים קוגנטיבים התנהגותיים: למי פחות מתאים טיפול ממוקד CBT?

אז האם הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי מתאים לכולם? מסתבר שלא.

 

טיפול זה פחות מתאים למי שמעוניין בטיפול שממוקד בעומק וביסודות המודעים והלא מודעים של חייו. זה מתאים פחות בשביל מי ששואף להגיע להבנה מעמיקה של השורשים והמקורות של מה שעבר, להשיג שינוי פנימי עמוק של חווית החיים שלו. עבור האדם שמבקש לעסוק בטיפול בעיבוד ובירור מעמיק של רצונותיו, נטיותיו ואורח חייו -  אני ממליץ על טיפול דינמי ממוקד.


אז תכלס למי כן מתאים טיפול סי בי טי?

היום טיפול CBT  נחשב לגישה המובילה בתחומים רבים להשגת התוצאות הטובות ביותר בתקופה הקצרה ביותר. CBT נמצא כיעיל בטיפול בפוביות, הפרעת פאניקה, חרדה חברתית, טיפול בפוסט טראומה, אבל, הפרעת טורדנות כפייתית (OCD), הפרעות חרדה לסוגיהן (כמו התקפי חרדה למשל, קרא עוד על טיפול קוגניטיבי בחרדה), דיכאון (למד על טיפול קוגניטיבי בדיכאון), הפרעות אישיות, הפרעות בשינה ועוד.


מתוך התפתחות התחום של טיפול  קוגניטיבי התנהגותי במבוגרים, פותחו בהדרגה עם השנים גם התאמות לעבודה של CBT עם ילדים ונוער.


טיפול ספירלי אינטגרנטיבי משלב CBT, טיפול דינמי ממוקד וגישות נוספות

כמטפל אינטגרטיבי אני עובד במודל שפיתחתי, תוך התייעצות עם מומחים רבים בתחום, ובו אני משלב בעבודתי מספר גישות טיפול. פעמים רבות אנחנו מתחילים בטיפול סי בי טי, עובדים על ההתנהגויות והמחשבות באופן ממוקד. לפעמים מגיעים לתוצאות טובות ומשביעות רצון, אך לפעמים הטיפול לא עובד בדיוק "לפי הספר" ואנו מגיעים לשלב בטיפול בו הטיפול בCBT לא מתקדם מסיבות שונות, ייתכן בגלל ירידה במוטיבציה, או קושי רגשי לבצע את המטלות. 


במצב כזה נעצור ונעמיק בתהליך דינמי של הבנת הקושי הרגשי של האדם שמונע ממנו להתקדם, ובהמשך נוכל לחזור להתמקדות בתהליך טיפולי קוגניטיבי התנהגותי. 


בניגוד למה שאנחנו חושבים ומצפים, תהליך טיפולי, בדרך כלל לא מתקדם באופן רצוף ולינארי, אלא יש בו עליות וירידות, וההתקדמות יותר מעגלית. לעיתים קרובות, האדם חווה את עצמו כהולך קדימה ואחורה, ומתמודד שוב ושוב עם אתגרים דומים.


בטיפול פסיכולוגי אינטגרטיבי התהליך הוא מעגלי-ספירלי ואנו נעים בין עבודה ממוקדת מעשית וקונקרטית יותר, לבין טיפול ממוקד רגשי ומעמיק יותר. מתוך ניסיוני במהלך השנים, זו הדרך להגיע לתוצאות הטובות ביותר. אני יודע שאין פיתרון קסם אחד שמתאים לכולם, ועלינו למצוא ולגלות את הדרך הייחודית שתאפשר את הצמיחה של כל אחד.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


עדיין לא מבינים מה זה CBT ומתלבטים לגבי בחירת מטפל CBT מומלץ? מוזמנים לבקר אותי בירושלים!

אני מקווה שבמאמר הזה הצלחתם קצת יותר להבין מה זה CBT, למי הוא מתאים, ומה הטיפול שמומלץ עבורכם. אם יש לכם עדיין התלבטויות ושאלות, מומלץ להתייעץ עם מטפל שיוכל לתת כיוון ולעשות קצת סדר. אתם יכולים לפנות אלי, ואוכל להסביר לכם יותר באופן אישי, ולברר יחד אתכם מה גישת הטיפול שמתאימה לכם. אשמח לפגוש אתכם בקליניקה בירושלים או בטיפול אונליין באינטרנט. בהצלחה!

 

​חוץ מטיפול בCBT - ישנם תחומי התמחות נוספים שעשויים לעניין אותך:

טיפול דינמי ממוקד

טיפול EMDR - טיפול בפוסט טראומה

טיפול רגשי לדתיים

משבר זהות

התמודדות עם לחץ נפשי

יצירת קשר טיפול CBT באינטרנט

אשמח לשמוע ממך!

לשיחת ייעוץ ללא תשלום

717 92 72 055

  • Facebook Social Icon
  • YouTube

ליצירת קשר מהירה

סרקו את הקוד