• Facebook Social Icon

טיפול בפוסט טראומה

PTSD - מה זה פוסט טראומה? מה הסימפטומים? איך מטפלים?

מה זה פוסט טראומה? איך אדע שעברתי טראומה? והאם אני צריך טיפול?

 

ההגדרה הקלאסית והמדעית של טראומה כיום מוגדרת כאדם שנחשף לאירוע המאיים על חייו או אירוע שהיו לו תוצאות קשות כמו פציעה או מוות, או שהיתה בו אלימות פיזית או מינית. ייתכן גם שנחשפתם לאירוע כזה שקרה למישהו אחר, או גיליתם על אירוע שקרה לבן משפחה קרוב או לחבר – ואתם חווים אותו בצורה קשה כאילו קרה לכם. כך למשל אנשי כוחות הביטחון, החילוץ וההצלחה שנחשפים לסיפורים ולמראות קשים – עשויים לחוות פוסט טראומה,  אף שהאירועים שנחשפים אליהם לא קרו להם באופן ישיר.

הסיכוי לחוות סימפטומים של פוסט טראומה (PTSD - Post Traumatic Stress Disorder) גדל למי שחווה אחד מהאירועים הבאים (1 – סיכוי נמוך יחסית, עד 6 הסיכוי הגבוה ביותר).

  1. אסון טבע

  2. תאונת דרכים

  3. שוד אלים

  4. לחימה ומלחמה

  5. אירוע טרור

  6. פגיעה מינית

  7. פגיעה מינית על ידי אדם קרוב

 

נראה כי ככל שהאירוע נעשה על ידי אדם באופן מכוון ואישי יותר, וככל שהיתה פגיעה פיזית גדולה יותר, כך גדל הסיכוי לחוות פוסט טראומה. לעיתים ישנה החלמה ספונטאנית והסימפטומים עוברים לאחר מספר ימים או שבועות, אך אם זה לא כך, מומלץ לפנות לטיפול על ידי פסיכולוג או פסיכותרפיסט המומחה בטיפול בפוסט טראומה. מומלץ לא לחכות יותר מדי ולטפל בהקדם, ולא לחכות שהמצב מתקבע ונהיה חמור יותר. כיום קיימות מגוון גישות לטיפול בטראומה עם אחוזי הצלחה גבוהים, ולכן חבל לראות אנשים סובלים במשך שנים רבות, רק בגלל החשש לפנות לטיפול.

אבחון פוסט טראומה ותסמינים

דרך נוספת בה נוכל להסביר מה זה פוסט טראומה, היא דרך הסימפטומים.

יש 5 סוגי סימפטומים מרכזיים לפוסט טראומה:

  1. סימפטומים חודרניים והישנות של החוויה: במונח המקצועי "סימפטומים חודרנייים" הכוונה לכל מיני חוויות שאנחנו מרגישים שחודרות אלינו בניגוד לרצוננו. לעיתים קרובות מי שחווה טראומה יחווה זיכרונות מטרידים מהאירוע הטראומטי שמופיעים ללא שליטה. הזיכרונות יכולים להופיע גם בצורת חלומות וסיוטים עם תכנים הקשורים לטראומה או ללא תוכן ברור.

    ייתכן ותחוו גם פלאשבקים מהאירוע, או תחושה כאילו האירוע מתרחש שוב. במצב הקשה ביותר נראה אדם ששוקע לתוך הזכרונות ומתנתק לחלוטין מהסביבה.
    סימפטום נוסף שנראה הוא תגובה גופנית וחוויה של מצוקה נפשית גדולה בעקבות טריגרים או רמזים המזכירים את החוויה. הרמזים יכולים להיות חיצוניים (עלייה לרכב למשל) או פנימיים (פעימות לב או מגע המזכיר את האירוע למשל).
    מצד שני ייתכן גם כי כיוון שהאירוע היה קשה ובלתי נסבל בעבורכם תחוו קושי לזכור חלקים מהאירוע.

     

  2. סימפטומים של הימנעות – מכיוון שגירויים שמזכירים את האירוע הטראומטי מעוררים מצוקה נפשית משמעותית, נראה מאמץ משמעותי להימנע מגירויים פנימיים כמו מזיכרונות, מחשבות או רגשות הקשורים לאירוע. לחילופין נראה הימנעות מגירויים חיצוניים כמו אנשים, מקומות, פעולות, חפצים, מצבים – שמזכירים את האירוע. כך למשל ייתכן ותמצאו את עצמכם מסרבים לעלות על רכב, ללבוש בגד מסוים, להתקרב למקום מסוים, וכו'.
     

  3. מחשבות ורגשות שליליים – אדם שעובר אירוע טראומטי – מרגיש שכל מה שהאמין עד היום על העולם מעורער וכבר לא נכון. אם פעם היתה לכם אמונה פשוטה ותמימה בכך שאנשים הם טובים ושהעולם הוא מקום בטוח, אתם עשויים למצוא את עצמכם חושבים בצורה מוגברת מחשבות שליליות לגבי האדם, החיים, העולם ואפילו כלפי האל - כמו: "אני רע", "אני אשם", "הכל בגללי", "אי אפשר לסמוך על אף אחד", "כולם מושחתים", "העולם הוא מקום מסוכן", "אני כבר לא יודע במה אני מאמין", "למה אלקים עושה לי את זה?", "אני גמור", "נהרסו לי החיים" ועוד.
    סימפטום נוסף שאתם עשויים לחוות הוא ירידה והרעה במצב הרוח. רגשות שליליים שייתכן שתחוו הם: אשמה, בושה, זעם, חרדה (מידע על טיפול בחרדה) ועוד.

     

  4. עוררות יתר: מה שאנחנו המטפלים הנפשיים קוראים "עוררות יתר" – הוא ביטוי שמבטא חוסר מנוחה וחוסר שקט שהאדם חווה. זה יכול לבוא לידי ביטוי בהתפרצויות זעם לא מוסברות, או עם סיבה שלא מצדיקה את התגובה החריפה, בהתנהגות תוקפנית מילולית או פיזית כלפי אנשים או חפצים. ייתכן ותחוו גם קושי להירדם, קשיים בריכוז, דריכות יתר, ובהלה מוגזמת.

    בעבר עבדתי עם פסיכיאטרית שבכדי לאבחן אדם אם הוא טראומטי היתה דופקת לפתע על השולחן, ורואה אם הוא קופץ. אדם טראומטי יהיה רגיש למשמע פיצוצים ואמבולנסים למשל שמזכירים לו את האירוע בדרך כלשהי. הוא יחווה גם הפרעות בשינה כמו קושי להירדם, או איכות שינה ירודה. כל הסימנים האלו מראים שהאדם נמצא במצוקה, הוא ממשיך להיות דרוך כאילו הוא עדיין חווה את האירוע, ולא מצליח לחזור לשקט הפנימי שלו ולביטחון שלו בעולם.

     

  5. ירידה בתפקוד: כתוצאה מכל מה שהזכרנו – נראה ירידה בתפקוד האישי, התעסוקתי, החברתי, והזוגי. נראה הסתגרות רבה יותר של האדם בתוך עצמו. במקרים קשים יותר נראה ניתוק קשרים חברתיים, ועד מצב בו האדם מפסיק לעבוד ומסתגר בבית.

אם אתם חווים חלק מהסימנים והסימפטומים האלו, כנראה שתאובחנו כסובלים מטראומה. יש מקרים בהם לא כל הסימנים מופיעים, ולפעמים אני רואה פסיכולוגים מומלצים שמתווכחים ודנים דיונים ארוכים על מה נחשב טראומה ומה לא. בעיני הדיון לגבי אבחון של טראומה, הוא דיון משני, כיוון שיש אירועים רבים שיחוו כטראומטיים, גם אם הם עונים רק לחלק קטן מהקריטוריונים האלה. לכן אשמח לעזור לכם בכל אופן, גם אם האירוע שחוויתם נראה לכאורה קטן ולא משמעותי, אבל אם הוא מעורר בכם מצוקה, נוכל לטפל ולעבד אותו בתהליך הטיפולי.

 

מטרות לטיפול בפוסט טראומה

התהליך של טיפול בפוסט טראומה מבחינה פסיכולוגית שואף להביא את האדם למצב בו הוא עובר תהליך עם הסיפור. מזיכרון שאסור לגעת או להיזכר בו, הוא מבנה לעצמו סיפור קוהורנטי, שלם, ורציף שהוא יכול לספר לעצמו ולאחרים. הוא לומד לווסת את הסימפטומים והזיכרונות שעולים, בצורה שהוא יכול להכיל אותם. הוא משקם את תפיסתו העצמית לגבי האדם, האל והעולם. הוא בונה מחדש את הדימוי העצמי וההערכה העצמית שלו, יוצר ומשקם מערכות יחסים משמעותיות עם הקרובים אליו, ובונה מחדש מערכת אמונות משודרגת המכילה בתוכה את הסיפור הטראומטי של מה שעבר.

אז איך מטפלים בפוסט טראומה, ומה שיטות הטיפול המובילות כיום?

 

הגישה המובילה והנחקרת ביותר כיום לטיפול בפוסט טראומה היא הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית. השיטות העיקריות שאני עובד בהן בעבודתי עם PTSD הן EMDR, טיפול קוגניטיבי התנהגותי, SEE FAR CBT, TF-CBT, וטיפול נרטיבי.

 

הסבר פסיכו-חינוכי – פסיכו הסברה

בשלב הראשון של טיפול בפוסט טראומה נלמד את המטופל על ההפרעה הפוסט טראומטית. מהם התסמינים,

מה שיטות הטיפול ומהו תהליך הטיפול שעליו לעבור. נסביר את הרציונל ואת המודל הטיפולי. ההסברים הראשוניים הם חשובים מאוד כיוון שהם מאפשרים לאדם להבין יותר טוב מה הוא עובר, וחשוב מכל להרגיש שהוא נורמלי. בעבודתי כקב"ן במילואים לנפגעי תגובת קרב, תמיד לימדו אותנו להגיד לחיילים שמגיעים משדה הקרב: "התגובה שלך היא תגובה נורמלית – למצב לא נורמלי". ההסברים גם נותנים את הכוח לעבור את השלבים הבאים, שהם לא תמיד פשוטים. למשל חשוב להבין שבשלבים מסויימים של התהליך רמת החרדה תעלה, אך אם נתמיד בטיפול, בסופו של דבר רמת החרדה והלחץ ירדו בהדרגה.

 

וויסות גופני, רגשי וקוגניטיבי ושאיפה למוגנות

 

כפי שתיארנו בסעיף הקודם החוויה הטראומטית היא חוויה שמציפה אותנו פיזית, רגשית, וקוגניטיבית. לכן בדרך כלל, בשלב הראשון של הטיפול נתמקד בלמידה כיצד לווסת, ולשלוט ברגשותינו ובמחשבותינו. נשתמש בכלים מן הפסיכולוגיה הקוגניטיבית לזיהוי מחשבות אוטומטיות ולהתמרה של מחשבות למחשבות אמיתיות ומסתגלות יותר. נלמד טכניקות של נשימה, הרפיה, ודמיון מודרך להרגעה והשגה מחודשת של חווית איזון ושליטה. באמצעות טכניקות הרפיה מתקדמות, שלמדתי מפסיכולוגיית המזרח והמערב, אנו מצליחים להגיע להרפיה עמוקה, וללמוד מחדש חוויה של שקט פנימי. לפעמים קורה שמטופל נכנס להרפיה כל כך עמוקה עד שהוא נרדם במהלך הטיפול... ואז אני יודע שהמטרה הושגה.
 

בנוסף אחד המאפיינים של החוויה הטראומטית היא הניסיון לשחזר את הטראומה,  מתוך הניסיון להגיע לאותו מצב ולהשיג הפעם תוצאות אחרות, או מתוך מצב של פגיעה עצמית. לכן יש מקרים בהם נראה אנשים שמתנהגים התנהגות שמסכנת אותם, כמו להסתובב עם אנשים שמסכנים אותם, או במקומות חשוכים בלילה למשל, לנהל מערכות זוגיות לא בטוחות ועוד. במקרים כאלה נתמקד בשלב הראשון של הטיפול בלמידה של מוגנות, שמהווה את הקרקע והסביבה הבטוחה לטיפול. מצב זה אופייני בייחוד לטראומה מורכבת (Complex PTSD) כמו מצבים של הזנחה והתעללות לאורך שנים, ומצבים אלו מחייבים טיפול בפוסט טראומה שהוא מורכב ומעמיק יותר, כיוון שהרבדים העמוקים של האישיות נפגעו, ונדרש לעבוד בצורה מעמיקה על הדימוי העצמי, ועל ויסות הרגש והדחפים.

 

עיבוד סיפור הטראומה והזיכרון הטראומטי

לא משנה באיזו גישה טיפולית נעבוד, בכל הגישות תמיד נגיע לסיפור החוויה הטראומטית. יש גישות בהן מספרים את הסיפור שוב ושוב, כפי שאני עושה באמצעות גישת SEE FAR CBT, בה אנחנו משחזרים את הסיפור בעזרת קלפים טיפוליים. כאשר אנו עובדים בשיטת אי אם די אר, נעלה את הזיכרון תוך שהמטפל מפעיל גירויים שמסייעים לנו להתקדם לשלב הבא בתהליך. תנועות העיניים שמתבצעות ב- EMDR מבצעות מעין עיבוד, ואט אט האירוע משתלב במארג הזכרונות שלנו בצורה בה אנו יכולים להמשיך בחיינו. בכל הגישות בהן נעבוד נשאף להכהייה (דסנטיזציה) כך שהסיפור נעשה לכהה יותר ופחות קשה לספר אותו. אנו נשאף להגיע למצב בו האדם יכול לספר את הסיפור, תוך רמת חרדה, אי נוחות ועוררות נמוכה יחסית.

 

חשיפה הדרגתית והתנסות במציאות

חשיפה היא אחד הכלים המרכזיים של ה- CBT ששייך לפסיכולוגיה ההתנהגותית. החשיפה באה לתת מענה לסימפטום של ההמנעות. ההתנסות במציאות נמצאה כאחד הכלים המועילים ביותר בהפחתת חרדה. היא מלמדת את האדם מחדש שהמצבים שהוא נמנע מהם כבר לא מסוכנים. כך למשל אדם שהיה נוכח בפיגוע ברחוב מרכזי, ישאף להתרחק ולהמנע מהגעה לאותו מקום, כיוון שמתעוררת בו חרדה בלתי נסבלת כשהוא מתקרב למקום. אדם שמתמיד בכך לאורך זמן, יצור הכללה, ואם הוא נמנע בהתחלה מלהגיע לרחוב מסוים, בהמשך הוא ימנע מלהיכנס לכל השכונה או לעיר. הפסיכולוגיה הקוגנטיבית מסבירה כי בדרך זו נוצרת למידה של האדם כי על ידי ההמנעות הוא שומר על עצמו מסכנה. זוהי למידה מוטעית כיוון שהוא למעשה מלמד את עצמו להמנע ממקומות שאינם כה מסוכנים, ושגרת חייו ותפקודו הולכת ונפגעת יותר ויותר.

החשיפה וההגעה למקום למרות הקושי, תביא לכך שהחרדה תרד בהדרגה, והגוף יגיע להתרגלות. כדי לאפשר לאדם להגיע להצלחות ולהצליח בביצוע המשימות, נבנה מדרג של גירויים ומצבים מהם הוא נמנע, ונתחיל בחשיפה אליהם מהקל אל הכבד. במהלך הטיפול האדם ילמד כי הוא יכול להתמודד עם הגירויים, ושכאשר הוא עושה זאת לאורך זמן, רמת החרדה יורדת, וכך הוא מרחיב ובונה מחדש את תפיסת היכולת והמסוגלות האישית.

 

טיפול ב- PTSD – מאיפה מתחילים?

אם אתם מתלבטים או לא בטוחים שעברתם טראומה, או שאתם זקוקים לטיפול בפוסט טראומה, שאלו את עצמכם האם אתם חווים חלק מהסימנים שתוארו במאמר זה? רבים חוששים להתחיל טיפול מסיבות שונות, כמו בושה, פחד או חוסר אמון בכך שמצבכם יכול להשתפר. ייתכן שאתם חוששים שתתפרקו ולא תוכלו לעמוד בתהליך. במקרה של טיפול בטראומה, קיים היום ידע רב שיוכל לאפשר לכם להתקדם לשלב הבא בחייכם.  אני מזמין אתכם להתקשר להתייעצות ונערוך חשיבה משותפת לגבי מצבכם. יחד נוכל לבנות תוכנית טיפול הדרגתית ומותאמת לפי כוחותיכם, רצונכם, ולפי הקצב האישי שלכם.