שיטות טיפוליות מגוונות בעשרות השנים האחרונות מדגישות עיקרון זהה. הרגש שאנו חווים הוא רק חלק בתוכנו.
זה נכון בין כשאנו מוצפים ברגש קשה כמו זעם, קנאה, ועצב, או מנותקים ממנו, למשל כשאנו לא מסוגלים להתרכז, מתקשים להרגיש התלהבות, או לא מצליחים להנות מדברים.
התובנה הזו היא חשובה, אך איך הופכים אותה לחוויה שעוזרת לנו להתמודד עם מה שאנו מרגישים?
כדי להסביר על עבודה עם החלקים הפנימיים שבנו, אשתמש בדיאלוג שניהלתי פעמים רבות, וחשתי אותו גם על עצמי.
מטפל: "מוכנה שנעשה ניסוי קטן?", אני שואל את אחת המטופלות שלי.
מטופלת: כן.
מטפל: "אני שם לב שמשהו בך מאד נסער כרגע…מדוייקת לך המילה הזו?"
מטופלת: לא…יותר מדוכדכת".
מטפל: תודה! הניסוי הוא מאד פשוט. אני אבקש ממך להגיד משפט כל פעם שמכיל בתוכו איך שהוא את המילה 'דכדוך', אך עם ניסוח מעט שונה. מה שאני צריך ממך זה לשים לב בסקאלה של 0-10, כש-0 מבחינתך זה לא מעורר בך שום רגש שלילי, ו-10 זה מציף מאד כמה המשפט הזה משפיע עלייך, מוכנה?
מטופלת: כן.
מטפל: כשאת אומרת "אני מדוכדכת" - כמה זה מ0-10?
מטופלת: 8-9 כזה.
מטפל: אוקיי. ועכשיו כשאת אומרת את המשפט "חלק בי מדוכדך".
מטופלת: הממ…משהו כמו 7 כזה. מעניין…כבר התחיל לרדת.
מטפל: עכשיו תגידי "משהו בי מרגיש מדוכדך".
מטופלת: נראה לי שזה 5 פלוס מינוס.
מטפל: וואו. ירידה של כמעט חצי. איך זה מרגיש לך פנימה כשהצלחת להוריד את זה כל כך בשינוי כל כך קטן?
מטופלת: הממ…מעניין. מסקרן.
מטפל: אוקיי. בואי נמשיך. תגידי "משהו בי הרגיש מדוכדך…"
מטופלת: בין 3-4 נראה לי.
מטפל: וואו. עכשיו אני מזמין אותך לתת חמלה באיזו שהיא דרך למקום הזה.
אולי יתאים לך לדמיין שהמקום המדוכדך הוא כמו ילדה עצובה בתוכך שצריכה חיבוק או נחמה ממך. אולי תרצי להניח יד על אותו מקום בגוף שמרגיש מדוכדך, או לעסות אותו כמו איזה מסז' באיזור הלב… תמצאי את הדרך שנכונה לך ושימי לב האם השתנה משהו?
מטופלת: (עם מבט נוגה בעיניים) זה מרגיש יותר טוב עכשיו…כאילו משהו בי מרגיש שרואים אותו. עכשיו זה מרגיש כמו שני חלקים כזה…
המטופלת התבקשה לשנות ניסוח מניסוח שמתאר אותה והבעיה כגוף אחד, לניסוח שרואה את הבעיה כחלק ממנה, ואנו נוכחנו כי עצם השינוי בניסוח בעצמו כבר יצר שיפור.
שימו לב, כי בחלק האחרון של התרגיל, היא התבקשה לתאר את הדכדוך כ'משהו' - דבר המרמז על כך שהחלק הוא קטן יותר ממה שהיה נראה.
בהמשך, כשהיא דיברה על החלק הזה בזמן עבר, היא גם הטמיעה בעצמה את ההרגשה שייתכן ובהווה הוא כבר לא מורגש או מורגש רק חלקית.
היכולת להסתכל על עצמנו כאדם בעל חלקים רבים היא משמעותית מבחינות רבות:
1. התמרה ברמת הזהות העצמית
כשאני מזהה את עצמי כ- "אדם כועס" או "אדם חרד", אני בעצם משדר לעצמי שהרגש הזה שאני מרגיש, הוא למעשה מי שאני ומהווה את כל כולי. זאת בעוד שהרגש הזה הוא בעצם רק חלק מהפאזל שמהווה את התמונה הגדולה הרבה יותר שהיא אנחנו. יחד עם החלק המסוים הזה, יש לנו פנים רבות: כשרונות, יכולות ומצבים בהם אנו מגיבים אחרת, גם אם שאר החלקים לא תמיד באים לידי ביטוי.
2. התמרה ברמת התחושה בגוף:
כפי שבוודאי שמתם לב, השינוי ברמת הניסוי הפחית עבור המטופלת את התחושה השלילית בתוך מספר רגעים. השינוי ברמת הגוף הוא משמעותי, ומשפר מיד את ההרגשה הכללית שלנו.
3. התמרה ברמת התקווה:
התובנה כי ההתנהגות שלי היא לא כל כולי. שאם אני מתרגז לעתים קרובות, מכור לדברים מסויימים או מנותק - זה כי יש חלק בתוכי שדורש תשומת לב. ההבנה הזו נותנת תקווה לכך, שאני הוא לא הכעס או העצם או הבושה, וכי אני יכול להתמודד עם הרגשות שעולים וכן עם החלקים השונים שבי.
היכולת לתפוס שהתנהגות שלילית שאנו לא אוהבים בעצמנו, או רגש קשה הם 'חלק' בתוכנו, משנים את ההסתכלות שלנו על עצמנו ויכולים להביא יותר חמלה, הבנה על עצמנו, ואף תקווה לשינוי.
במידה ותרצו לתרגל תוכלו לעשות זאת באופן הבא:
אמרו לעצמכם:
אני.... (למשל: עצוב/כועס)
חלק ממני מרגיש… (עצוב/כועס)
משהו בי מרגיש… (זמן הווה)
משהו בי הרגיש…(זמן עבר)
אם אתם ממהרים תוכלו לתרגל את הגירסה הקצרה:
אני... (עצוב/כועס)
משהו בי הרגיש… (זמן עבר)
בכל אופן, כדי לחזק ולהעצים את התוצאה, מומלץ לשלב פעילות או תנועה המאפשרת חמלה, כמו מסז' ללב, משפט מנחם לאותו חלק וכדו'.
מוזמנים לנסות את התרגיל בעצמכם ולהרגיש.
בהצלחה רבה!
האם התרגיל עזר לכם?
אני מרגיש הרבה יותר טוב
מרגיש קצת יותר טוב
לא עזר בכלל
צבי נגלר הוא מטפל בהבעה ויצירה באמצעות פסיכודרמה, NLP וכלים נוספים. משלב בטיפול עבודה עם דימיון, גוף ותנועה. מדגיש בעבודתו עבודה ממוקדת שינוי ותוצאות. מטפל בילדים ובמבוגרים באיזור המרכז.
"השמחה הפשוטה והכנה ביותר היא לגלות שמה שהיה נראה פעם כבלתי מושג - נתפס היום כמובן מאליו"
Comments